ויטמין השמש ויתרונותיו

נטילה של ויטמין D בדומה לנטילה של חומצה פולית, צריכה להיעשות מתחילתו של ההריון, כמובן בהתאם להנחיות הרופא המטפל. ויטמין D נקרא גם "ויטמין השמש" והוא נוצר בעור כתוצאה מחשיפה לקרני השמש. הויטמין מצוי במאכלים שונים כדוגמת ביצים, דגים ועוד. זהו ויטמין חיוני מאוד בגופנו, שמעבר לתפקיד הידוע שלו בשמירה על העצם הוא חשוב גם בשמירה על מאזן הסידן בגוף. ויטמין D מגביר את ספיגת הסידן ומגביר את פעילות מערכת החיסון. יתרונות נוספים של ויטמין D הוא בסיוע שלו לחילוף החומרים וליכולת שלו לסייע בספיגה יעילה של מינרלים וויטמינים נוספים. מסיבה זו, בתקופות שונות בחיינו ועל אחת כמה וכמה בתקופת החורף המעטה בשמש – הויטמין הזה חשוב. במציאות של העידן המודרני, לאנשים ונשים רבים יש מחסור בויטמין זה בגופם ולכן חשוב לצרוך אותו כתוסף במידה ויש מחסור בו.

חומצה – שהיא ויטמין

על אף העובדה שקוראים לה חומצה פולית, זה למעשה ויטמין השייך לקבוצת ויטמיני הB. קבוצת הויטמינים הזו היא חיונית לבנייה של תאי הגוף, בדומה ליתרון של ויטמין D. כמו כן חומצה פולית מסייעת לחילוף החומרים בגוף, ויש לה תפקיד חשוב בהתפתחות תקינה של מערכת העצבים המרכזית בגוף. בהקשר למצב של הריון, מצב של מחסור בכמויות של חומצה פולית עלול להוביל למומים בעובר, בין היתר במוח ובחוט השדרה. אלה מומים חמורים העלולים לגרום גם לתמותה במקרים קיצוניים. צריכה של חומצה פולית ברמה תקינה עשויה להקטין את הסיכון להתפתחות של מומים אלה בעובר. חשוב לצרוך חומצה פולית עם תחילת ההריון.

מידע על מינון ודרך נטילה

כעת נשאלת השאלה גם בנוגע לצריכה של ויטמין D וגם של חומצה פולית – מה הכמות אשר מספיקה? כדי לדעת מה הכמות המדויקת אשר אותה יש לצרוך, חשוב מאוד להתייעץ עם רופא על מנת להתאים את המינון המדויק הספציפי. צריכה גבוהה מדי או קטנה מדי עלולה לגרום לפגיעה. ניתן לצרוך ויטמין D בצורה של כדורים אך גם קיימת אפשרות לצרוך באמצעות טיפות. חומצה פולית ניתן ליטול באמצעות כדורים. במידה ואת מתכננת הריון, בייחוד בתקופת החורף המעטה בשמש, כדאי לגשת להתייעצות אצל הרופא המטפל.

הפוסט הריון בחורף הופיע לראשונה ב-עולם הרפואה.

עיקרי החוק עוסקים בכל ההיבטים הקשורים להסכם פונדקאות הנערך בין ההורים המיועדים לבין האם הפונדקאית הנושאת בגופה את העובר, כאשר הסכם זה מקבל תקפות משפטית רק לאחר אישור ההסכם על ידי וועדת אישור מיוחדת הכוללת מומחים רפואיים, משפטנים ואנשי דת. על פי הגדרות החוק, הליך פונדקאות יתאפשר אך ורק במקרים בהם שני ההורים המיועדים הינם בני זוג והם גבר ואישה בגירים תושבי ישראל. כפועל יוצא מכך, הליכי פונדקאות מלאה אינם מתאפשרים בישראל להורים מיועדים בני אותו מין.

על פי תקנות החוק, האם הפונדקאית הנושאת את העובר, חייבת להיות בת דתה של האם המיודעת, וזאת למעט מקרים בהם כל הצדדים המעורבים בעריכת ההסכם (האם הפונדקאית וההורים המיועדים כאחד) אינם יהודים. במקרים אלו, ראשית וועדת האישור לקבל את חוות דעתו של איש הדת הנמנה בין חבריה ולפעול בניגוד לתקנה המופיעה בחוק.

זהותה של האם הפונדקאית בהתאם לתקנות החוק

על פי תקנות חוק הסכמים לנשיאת עוברים (תשנ"ו 1996), האם הפונדקאית חייבת לעמוד בתנאים הבאים: גילה אינו עולה על 38 שנה ואינו פוחת מ-22 שנה, האם הפונדקאית לא עברה יותר משלוש לידות במהלך תקופת חייה ולא יותר משני הליכי נשיאת עוברים גם במקרים בהם תהליכים אלו לא הסתיימו בלידה.

בנוסף, מצב בריאותה חייב להיות והיא חייבת להימצא שנה לאחר הלידה האחרונה. כמו כן, החוק איננו מאפשר לנשים המצויות במצבים כגון: גירושין, אובדן בן משפחה ואו התמודדות עם מחלה קשה של בן משפחה להיות מעורבת בהליכי פונדקאות. תנאי נוסף המופיע בחוק מחייב את האם הפונדקאית המעורבת בהסכם הליך פונדקאות להיות אם ולגל ילד אחד לפחות. לאורך השנים, תוקנו בחוק מספר תיקונים ובחלקם תיקונים המתירים להורים המיועדים לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה לאורך תקופת הפונדקאות וכפיצוי על אובדן השתכרות וכדומה. כמו כן, החוק הישראלי מתיר תשלום לגורמים נוספים המעוברים בליווי הליכי הפונדקאות, לרבות, סוכנויות פונדקאות, רופאים מומחים, עורכי דין וכדומה. לסיכום, הליכי הפונדקאות המתאפשרים בחוק הישראלי מחייבים את הצדדים המעורבים בהסכם בהיכרות מעמיקה עם תקנות החוק ו/או להיעזר באנשי מקצוע העוסקים ומתמחים בנושא.

הפוסט פונדקאות מלאה הופיע לראשונה ב-עולם הרפואה.

היסטרוסקופיה – אבחון וטיפול

האבחון של תסמונת זו נעשית בדרך כלל על ידי היסטרוסקופיה. כלומר, על ידי הליך רפואי  בו מחדירים סיב אופטי לתוך הרחם וזאת על מנת להתבונן על הרחם מבפנים. הליך זה מיועד לאבחון ומרבים להשתמש בו גם  במהלך ניתוח.  נכון להיום ההיסטרוסקופיה היא השיטה הטובה ביותר והמדוייקת ביותר לאבחון של כל מיני סוגי הידבקויות ברחם. ניתן לבצע הליך רפואי זה במרפאה או בחדר ניתוח. בעת ביצוע תהליך זה, תמיד יתבצע גם צילום רנטגן ברחם או אולטראסאונד ברחם.

במהלך בדיקת צילום הרחם מחדירים נוזל יוד לאיזור וזאת על מנת להבחין טוב יותר בחלקו הפנימי של הרחם. במהלך בדיקת אולטרה סאונד תמיד תוחדר תמיסת מלח לתוך הרחם. בדרך כלל הטיפול אותו מבצעים במצב של הידבקויות ברחם בעקבות הפלה או כל סיבה אחרת הוא טיפול כירורגי בו מסירים את הרקמות הצלקתיות. חשוב לדעת שהבדיקות לא נעשות תחת הרדמה, אך ההליך הכירורגי תמיד יעשה תחת הרדמה. פעמים רבות  נשים שסובלות או סבלו מהידבקויות ברחם יחוו בעיות בכניסה להיריון או בעיות במהלך ההיריון, בעיות שיכולות לבוא לידיביטוי בדימום, הפלות וסיבוכים נוספים, כמו למשל אותו סיבוך בו השלייה ממשיכה להיות נעוצה בדופן של הרחם. הסימפטומים שמאפיינים נשים שסובלות ממצב של הידבקויות ברחם הם היעדר וסת, מיעוט וסת, אי פוריות, הפלות חוזרות וכל מיני סיבוכים נוספים כאשר הן בהיריון. חשוב לדעת שנכון להיום מומחים רבים משתמשים בהליך הרפואי של ההיסטרוסקופיה (ניתוח היסטרוסקופי) וזאת על מנת לשחזר את האנטומיה של חלל הרחם כפי שהייתה אמורה להיות. תיקון כירורגי זה מונע ברוב הפעמים מצבים של הידבקויות נשנות אצל האישה ומשפרים את מצב הפוריות שלהן (נשים רבות מצליחות להיכנס להיריון). למרות הבשורה החיובית, עדיין תמיד חשוב לקחת בחשבון שלמרות אותו קסם רפואי, נשים אלו עדיין יכולות לחוות סיבוכי הריון שונים, הכוללים הפלות.

טיפול בתסמונת אשרמן מחייבת מומחיות בתחום וזאת על מנת לנסות להגיע אל אותה תוצאה שרצויה לאישה הסובלת ממצב זה. מסיבה זו נשים רבות פונות אל מרפאות פרטיות ו/או רופאים ספציפיים שמומחים בתחום זה ויכולים להבטיח להם שיעורי הצלחה גבוהים בטיפול מסוג זה. בהצלחה!

הפוסט הידבקויות ברחם – תסמונת אשרמן הופיע לראשונה ב-עולם הרפואה.

פיברואדנומה של השד הוא גידול שפיר בשד שבדרך כלל מופיע עד גיל 25. המאפיין של גוש זה הוא שהוא גוש אחד, גמיש שאינו כואב. האישה שמגלה אותו אינה סובלת מתופעות נוספות בעקבות הגוש. פעמים הוא מופיע כמספר גושים והוא מחייב מעקב רפואי. ציסטות בשדיים מופיעות בגילאים שונים ולעיתים כתוצאה משינויים הורמונאליים. באם אתן חשות בשינוי בצורת השד, שינוי בגודלו של השד, שינוי בצורה של הפטמה או מבחינות בהפרשה מסוימת מהפיטמה או בגוש חריג בשד, חשוב שתפנו כמה שיותר מהר לכירורג שד. בדרך כלל הרופא יערוך בדיקה ידנית ולאחר מכן יפנה אתכן לבדיקת דימות שתפוענח על ידי רופא רדיולוג. באם מסקנת הרופא הרדיולוג תהיה שקיים חשד לקיומם של תהליכים סרטניים הוא ימליץ על בדיקת ביופסיה. כלומר על נטילת דגמית רקמה מהשד לבדיקה במיקרוסקופ. גם אם התשובה תקינה, האישה תקבל לעיתים הנחייה לביצוע מעקב תקופתי.

בדיקות לאבחון הגוש בשד

נכון להיום יש בדיקות באמצעותן ניתן לאבחן האם אותו גוש בשד הוא שפיר או ממאיר. הבדיקה הראשונה היא בדיקת תרמוגרפיה, שיטה זו מגלה הבדלים בדרגת החום של השד, כאשר הנחת היסוד היא שגידולים סרטניים פולטים רמה גבוהה יותר של חום וזאת בהשוואה אל גידולים שפירים. בדיקה נוספת היא הממוגרפיה, כלומר צילום רנטגן שמאפשר גילוי של שינוי סרטני. בדיקה נוספת היא האולטרה סאונד של השד באמצעותה ניתן לאתר גידול שפיר וסרטני ביעילות של עד כ- 90 אחוזים. בשיטה זו אין קרינה. הבדיקה האחרונה היא בדיקת הביופסיה באמצעותה ניתן לאשש את מהות הגוש בשד והאם מדובר על גוש שפיר בשד או גוש סרטני.

לסיכום, יש מצבים רבים בהם נשים מגלות גוש בשד. כאן חשוב לדעת שלא כל גוש הוא סרטני והדבר הראשון והחשוב ביותר אותו יש לעשות ובמיידית באם את מבחינה בגוש או בכל תופעה חריגה אחרת בשד הוא לקבוע תור לכירורג שד וזאת על מנת שזה יבצע בדיקה ידנית ובמקרה הצורך יפנה אותך  לבדיקות מקיפות יותר. בהצלחה!

הפוסט גוש בשד – מה זה אומר? הופיע לראשונה ב-עולם הרפואה.

כיצד זה בא לידי ביטוי

בין או ציסטה בשחלה או ציסטה ברחם, הופעתן של הציסטות יכולות להתגלות במהלך בדיקה שגרתית או בעקבות תחושת חוסר נוחות או כאב. ציסטה בשחלה מתגלה, במקרים רבים, גם במצב שבו קיימת אי סדירות במחזור החודשי ולפעמים מגלים אותה ממש באקראי. ישנם לא מעט מצבים בהם ציסטה בשחלה או ציסטה ברחם מופיעה כחלק מתהליך טבעי, המתרחש בגוף, וישנם, לעומת זאת, מצבים בהם מדובר בגדילתה של רקמה חריגה ולא טבעית בשחלה או ברחם. במצבים נדירים היא משויכת לגידולים ממאירים, המופיעים בשחלה או ברחם, אולם מדובר, בדרך כלל, בתופעה יוצאת דופן וחריגה במיוחד, שעשויה להופיע בגילאים המבוגרים יותר, בגילאי 60 ומעלה.

הטיפול בתופעה

במקרים של ציסטה בשחלה, או אפילו ציסטה ברחם, חשוב לפנות לרופא מטפל מוקדם ככל האפשר כדי לקבל מענה מתאים ולמנוע את התדרדרותה של התופעה. בדיקה גופנית וגם בדיקת אולטרסאונד עוזרות לאתר את הציסטה ולבחון את דרכי הטיפול המתאימות ביותר. במידה והציסטה מופיעה כחלק טבעי מתהליך הביוץ, למשל, מוצע לאישה טיפול קצר באמצעות גלולות למניעת הריון, למשל, שיכולות לעזור בכך. במקרים בהם מדובר בהופעת רקמה חריגה, הטיפול הוא אחר. במקרים אלה ניתוח יכול להיות הפתרון המתאים ביותר, בין אם באמצעות החדרת צינורית מיוחדת דרך הטבור (הליך טיפולי שנחשב לנפוץ מאד במקרים אלה) או בגישה אחרת, פולשנית יותר. סוג הטיפול נקבע בהתאם למצבה של האישה ותוך התייחסות לפרמטרים שונים. חשוב לדעת שבעוד שהסיכוי להופעתה של הציסטה הפיזיולוגית הוא גבוה מאד, הסיכוי להופעתה של הציסטה מהסוג השני הוא נמוך ועומד על בין 10 אחוזים ל – 15.

פנייה לצורך קבלת הטיפול המתאים

למרות שמבקרים רבים לא מדובר בתופעה מסוכנת שעשויה להזיק לאשה, ציסטה בשחלה וגם ציסטה ברחם עשויות להיות מלוות בתסמינים לא נעימים, המצריכים מענה מהיר ביותר. כבר עם גילויים של הסימנים הראשונים, מומלץ למהר ולפנות לרופא המטפל כדי לבחון את הטיפול המתאים, שיכול לעזור בכך. אסור להזניח את זה ומוטב לעשות זאת כמה שיותר מוקדם.

הפוסט מהי ציסטה בשחלה וכיצד מטפלים בה – חשוב וכדאי לדעת הופיע לראשונה ב-עולם הרפואה.

כיום, יותר ויותר אחיות בוחרות בתואר אחות אקדמאית. מהי הסיבה? מהם ההבדלים בין אחות מוסמכת לבין אחות אקדמאית? ומהם היתרונות של אחות אקדמאית? כל התשובות והפרטים במאמר שלפניכם.

ההבדל בין אחות מוסמכת לבין אחות אקדמאית

לפני שנבין את הרציונל במעבר חד ודרישה גורפת לרכישת תואר אחות אקדמאית, חשוב להבין את ההבדלים בין השתיים. אחות מוסמכת היא תפקיד במערכת הבריאות הנחשבת לחלק מן המקצועות הפרא-רפואיים. ההכשרה להפיכת אחות מוסמכת מתבצעת באמצעות לימודים בבתי ספר לסיעוד המזכים, לאחר עמידה בתנאים במבחנים, בתעודת אח מוסמך הניתנת מטעם משרד הבריאות. הלימודים עצמם אורכים קרוב לארבע שנים ומעניקים כאמור, הכשרה פרקטית לעיסוק במקצוע האחיות. מאידך, אחות אקדמאית, היא אחות אשר במקביל ללימודי ההסמכה הפרקטית, לומדת לימודים אקדמאיים אשר יזכו אותה בסופו של דבר בתואר אקדמי לצד הכשרה מעשית.

מדוע תואר אחות אקדמאית עדיף על פני אחות מוסמכת?

התשובה לשאלה היא די פשוטה ונגזרת מלא מעט שינויים אשר עבר עולם הרפואה על כל רבדיו. אם בעבר הלא רחוק, אחיות במסדרונות בית החולים או המרפאות היו נחשבות לכוח עזר, כיום לאחיות יש הרבה יותר כוח והשפעה ובלעדיהן, בהחלט ניתן לומר כי מרבית בתי החולים היו קורסים, לא רק בשל מצבת כוח האדם אלא בשל תפקודן וחיוניותן לטיפול בחולים ותפעולה השוטף של המערכת.

עובדה זו מסבירה מדוע הדרגים הניהוליים של המוסדות הבריאותיים, בתי החולים בעיקר, מעודדים ומטפחים את האחיות המובילות ללמוד ולרכוש תואר במקצועות הנוגעים למערכת הבריאות. התרומה היא כפולה, האחות זוכה לרכוש השכלה נוספת והאפשרות להתמקצע בפן אחד או יותר, ניהולי ו/או קליני במערכת הבריאות, ומאידך המוסד עצמו זוכה לקבל עובדת מקצועית ומובילה אשר את פירות לימודיה, באי המוסד הרפואי והמוסד עצמו יקצרו. כלומר, מדובר במצב בו שני הצדדים מרוויחים.

כיצד רוכשים את התואר "אחות אקדמאית"?

כאמור, ישנם שתי דרכים עיקריות להפוך לאחות אקדמאית: באמצעות השלמת לימודים. מסלול זה נעשה על ידי אחיות מוסמכות אשר מעוניינות להפוך לאחות אקדמיות. ואילו הדרך השנייה, היא הדרך ההפוכה: אקדמאים אשר מעוניינים לבצע הסבה מקצועית, ניגשים ללמוד את הלימודים המעשיים לצורך קבלת התעודה המסמיכה אותם לעבוד כאחים בפועל. בשורה התחתונה, מדובר באחד המקצועות המבוקשים ביותר בישראל, שכן כוח אדם מקצועי ואמפטי במערכת הבריאות, הוא כוח אדם יקר מפז שתמיד נמצא בחסר.  

הפוסט מדוע יותר ויותר אחיות בוחרות בתואר אחות אקדמאית הופיע לראשונה ב-עולם הרפואה.

מהי סקירת מערכות

סקירת מערכות הינה בדיקה שמבוצעת בנשים הרות, באמצעות מכשיר האולטרא סאונד. המכשיר מסוגל להראות על גבי המוניטור את גופו של העובר, ובכך ניתן לבדוק את התפתחותו וכן לגלות סימנים מוקדמים להתפתחות בעיות מסוגים שונים.

ישנן נשים שמעדיפות לבצע את סקירת ההיריון בשלב מוקדם של ההיריון, ולעומתן אחרות מעדיפות לבצע סקירת מערכות מאוחרת (יש המעדיפות לבצע את שתי הבדיקות, ליתר ביטחון). את הסקירה המאוחרת ניתן לבצע כבר בשבוע  ה-19 להיריון, אולם אישה שעברה גם את הסקירה המוקדמת, מומלץ לה לדחות את הבדיקה בכמה שבועות.

בדיקת גדילה והתפתחות

המטרה הראשונה של הסקירה היא לבחון את מצבו הכללי של התינוק. הסקירה מאפשרת להעריך בצורה מדויקת למדי מהו גודלו של התינוק והאם הוא תואם את המצופה. מעבר לגודלו הכללי של התינוק, ניתן לבחון את גודלם של האיברים השונים ולבחון את מידת התנועתיות שלו.

בנקודה זו ראוי לציין שלסקירה יש ערך מוסף חשוב ביותר עבור האם ועבור האב. היכולת לראות בעיניים את התינוק היא חוויה מופלאה שמסירה חששות סמויים ומקנה ביטחון ותקווה לעתיד.

שלילת הימצאות מומים

המטרה השנייה בביצוע הסקירה המאוחרת, המכונה לעיתים סקירת שליש שני, היא מציאת מומים מבניים. מכשיר האולטרא סאונד מסוגל לסרוק את חלקיו הפנימיים של התינוק באמצעות שליחה של גלי קול, ונוצרת תמונה ברורה של איברים שונים. באופן זה ניתן לאתר או לשלול הימצאותם של מומים מסוגים שונים, החל מבעיות בשלד, דרך בעיות בגפיים, בעיות לבביות (מומים בלב), בעיות בכבד ועוד.

איתור מומים, או לעיתים חשש למומים שונים, יוביל להמשך קבלת ייעוץ רפואי שניתן על ידי מומחים על פי העניין, וכן לקיום בדיקות נוספות ושיאפשרו ערכת מצב ביחד עם ההורים.

בנקודה זו חשוב להרגיע ולומר שעל פי רוב תוצאות הבדיקה מראות שהתינוק מתפתח כנדרש, ואין הוא סובל מבעיות מיוחדות.

איתור סמנים

לבד מבדיקת גדילה ושלילת המצאות מומים, ניתן לאתר באמצעות סקירת המערכות את קיומם של סמנים מיוחדים שידועים בשם "סמנים רכים". קיום סמנים אלה, שנראים פעמים רבות בתור כתמים בהירים יחסית, אינו אומר הרבה להורים שמביטים במסך האולטרא סאונד. למעשה, אותם הסמנים אינם יכולים לתת תמונה חד משמעית אפילו לרופא. אבל מה שהם כן יכולים לעשות זה לספק הערכה בדבר קיום סיכונים להתפתחות בעיות מסוימות כגון מחלות גנטיות.

כאשר הרופא מאתר סמן כלשהו, יעשה מאמץ מיוחד לשלול את קיומם של סמנים נוספים. ראו לציין שאפילו הימצאות של שני סמנים ויותר איננו דבר שמעיד בהכרח על בעיה. מכיוון שמדובר בעניין סטטיסטי, יתכן שהאישה תופנה להמשך בירור רפואי שיסיע לשלול בעיות, למשל על ידי ייעוץ גנטי ובדיקות נוספות, שנחשבות לפחות שגרתיות.

הפוסט מה בודקים בסקירת מערכות מאוחרת בהריון הופיע לראשונה ב-עולם הרפואה.

את ההריון מלווים לא מעט פחדים הנעוצים בכל בדיקות ההריון הרבות, בדיקות התאמה גנטיות, בדיקת אולטרסאונד, בדיקת מי שפיר, בדיקת חלבון עוברי, הסיכונים הרבים שמשהו חלילה יקרה לא בסדר (הריון חוץ רחמי, ריבוי מי שפיר, אדמת) ושהכל יסתיים לפתע בביצוע הפלה טבעית לא מתוכננת או חלילה בלידת תינוק שאינו בריא. מנגד, הריון יכול להיות חוויה שלא נעבור הרבה פעמים בחיינו, וניתן לנצל זאת בביצוע צילום הריון או ציורי בטן בהריון.
את ההריון אפשר לעבור לבד עם בעל תומך או בעזרת דולה תומכת לידה, אך ניתן לשתף את החוויה עם זוגות אחרים שגם הם בהריון, במסגרת של קורס הכנה ללידה, או קורס יוגה בהריון משותף. בסוף כל הריון תגיע הלידה, וגם כאן רצוי להערך בהתאם עם תיק לידה מוכן ובית חולים ללידה שנבחר מבעוד מועד (או אולי מלונית שתפנק אותנו יותר). את הלידה נוכל לעבור כלידה רגילה בבית חולים, או אולי נרצה דווקא להתמזג עם הטבע ולבצע לידה טבעית בבית או אפילו לידה במים.
איך שלא נבחר לעבור את ההריון או בכל לידה שלא תהיה, אנו מאחלים הרבה בריאות לאמא הטריה, הריון בטוח ותקין, ולידת תינוק בריא שיגדל ויתפתח בצורה טובה.

***

הפוסט הריון – בדיקות הריון הופיע לראשונה ב-עולם הרפואה.

בפני כל אישה עומדות היום אפשרויות בחירה רבות בתחום בריאותה, השמירה עליה, והטיפולים בשעה של בעיה רפואית.

תחום בריאות האישה טומן בחובו תת-סעיפים רבים. אנו נתמקד במאמר זה בסוגיות היותר נפוצות בעולמן של נשים –אמצעי מניעה, גלולות, תוספי תזונה, בדיקת מי שפיר וגם טיפולי פוריות. אין אישה שאינה צריכה להתמודד עם חלק או אף עם כל הסוגיות הנ"ל, לכן חשוב לגשת אליהן עם ידע מקדים מקסימאלי בכדי למנוע תקלות לא רצויות.

אמצעי מניעה

נתחיל בנושא שכל אישה צריכה להתמודד איתו בשלב הבוגר של חייה – אמצעי מניעה. אמצעי מניעה הנפוץ ביותר בקרב נשים הוא גלולות נגד הריון. שימוש נכון ועקבי באופציית גלולות מאפשר מניעת הריון בצורה יעילה. מעבר לכך, גלולות מסדירות את המחזור החודשי, גורמות לעצירת אובדן הברזל בגוף ומפחיתות את הדימום הווסתי. כמו כן, שימוש בגלולות מסייע בהגנה מפני ציסטות פונקציונאליות בשחלה ובמקרים מסוימים אף מפחית את הסיכוי לחלות בסרטן רירית הרחם ובסרטן השחלות.

כמובן שלשימוש בגלולות יש גם סיכונים ותופעות לוואי ולכן חובה לקבל מרשם דרך רופא נשים, ורצוי גם להיבדק אצל גניקולוג, אשר ניתן למצוא בכל מרכז רפואי המטפל בבריאות האישה.

אמצעי מניעה נשיים נוספים הם הדיאפרגמה העשויה גומי ויוצרת חציצה בין הזרע וצוואר הרחם והספוגית הספוגה בקוטלי זרע ומגיעה בגודל אחד המתאים עצמו לכל אישה.

ולמקרה של תקלות בלתי רצויות הומצאו גם גלולות היום שאחרי, אך שימוש רב-פעמי בהן יכול להוות סיכון. לסיכום, קיימות הרבה דרכים למנוע הריון ובכך להימנע מהדילמה הקשה באשר האם ללדת או לבצע הפלה.

אך מה עם נשים שכן רוצות להיכנס להריון? ישנה כמובן את הדרך הטבעית והמועדפת. במידה וזה לא הולך בדרך זו ישנם טיפולי פוריות מתקדמים עליהם נרחיב מייד.

יש לדעת שההיריון הוא תהליך לא פשוט הדורש תשומת לב רבה, בדיקות מקיפות כמו בדיקת מי השפיר עליה גם נספר בהמשך ותחזוק נכון של הגוף בעזרת תפריט נכון או תוספי תזונה.

זאת בכדי למנוע בעיות כמו נשירת שיער, חוסר ברזל ובעיות נוספות

הריון – טיפולי פוריות, בדיקות ותזונה נכונה.

כמו תחומים רבים בעולם רפואת הנשים גם התחום של טיפולי פוריות עבר התקדמות מרשימה. על כל אישה לדעת כי בכל ביוץ שלה סיכויה להיכנס להריון עומדים על 25%-20%

ולכן ההמלצה היא לפנות לכיוון טיפולי פוריות רק שנה לאחר הפסקת השימוש באמצעי מניעה.

טיפולי פוריות אצל נשים במקרה של בעיות ביוץ מתחילים בטיפול תרופתי. הוא בטוח יותר מטיפולים אחרים וכרוך בפחות תופעות לוואי. אך אם טיפול זה אינו צולח יש לפנות לטיפולים הורמונאליים בהם קיימים מספר סיכונים כמו למשל ציטטות שחלתיות.

השלבים הבאים, במקרה שהשלבים הנ"ל אינם מצליחים הם הזרעה מלאכותית, ובהמשך גם הפריית מבחנה.

ואם כבר יש הריון, באופן טבעי או על ידי טיפולי פוריות אז יש לבצע מספר בדיקות ביניהן בדיקת מי שפיר. בדיקה זו נהוג לבצע בשבוע ה-16 עד ה-20 להריון והיא אמצעי לאבחון של הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות. בדיקת מי שפיר מתבצעת בעזרת מכשיר אולטרסאונד בעזרתו צופה הרופא בעובר. בהמשך מוחדרת מחט לשק מי השפיר ונשאבים ממנו מי שפיר הנשלחים לבדיקה במעבדה.

לאחר הלידה רצוי להניק את התינוק חלב אם. ובכל זאת, לא כל הנשים רוצות או יכולות להניק, הפתרון שהיחידי שבנמצא היום הוא כמובן משאבות חלב, ואחת מן המשאבות המוכרות היא משאבות חלב מדלה .

הפוסט התפתחות רפואת הנשים הופיע לראשונה ב-עולם הרפואה.

לא, זה לא שהשתמשנו באחד משלל אמצעי מניעה הקיימים כיום, זה בניגוד למה שאנחנו מאמינים. פשוט החלטנו לנסות ולדחות את הולדת הילד הראשון עד לסיום התואר הראשון שלי.

בהתחלה היינו בטוחים כי העובדה שאנחנו לא רוצים כרגע ילדים היא זו שהביאה לכך שאני לא נכנסתי להריון ולתומנו חשבנו שיש קשר בין המשאלות שלנו לבין התוצאות, שכן כאמור אנחנו לא מאמינים בשימוש באמצעים כגון: גלולות, קונדומים, טבעות או כל פתרון מניעה אחר. כידוע, מרשם לגלולות ניתן לקבל בפשטות ע"י גניקולוג.

אור חזק מכה בפנים

אך לאחר שסיימתי את התואר הרגשנו שהגיע הזמן ואנחנו מוכנים לילד. הרגשנו מוכנים מכל הבחינות, מהבחינה הכלכלית ומהבחינה הרגשית. מאחר ותחילה לא חשדנו בכלום, ניסינו במשך כחצי שנה להביא ילד – אך ללא כל הצלחה. ערכתי בדיקת הריון פעמיים ביום וכלום ! נאדה ! שום רמז או אות לילד – לא הגיע. התחלנו להיות מודאגים מאוד והתחלנו להפנים את העובדה שאין זה מקרה שעד כה לא נכנסתי להריון. הבנו שאין קשר ממשי בין הרצונות שלנו והשאיפות שלנו לבין העובדה שאני לא מצליחה להיכנס להריון.

בשלב זה חששותינו החלו לגאות. ניגשנו לבית חולים, עברנו בדיקות חודרניות, סריקות פולשניות ולבסוף נתבשרנו כי נצטרך לעבור טיפולי פוריות.

כשקיבלתי את הבשורה כי קיימת בעיה אצלי, נכנסתי לדיכאון. היה לי מאוד קשה לקבל את העובדה שאין ביכולתי להביא ילדים לעולם. שאלתי את עצמי לא פעם, איך זה שלאחיותיי אין בעיות ורק לי יש, אך אט אט הבנתי שלשאלות כגון אלו אין תשובה חד משמעית כמו גם שתשובה לכך לא תוכל לעזור לי לצאת מן המצב שבו אני שרויה. בעזרת העידוד של בעלי שכלל הרבה אורך רוח ואיתנות התחלו את מסכת הטיפולים. הבנתי שבעידן שבו בחירת מין הילוד היא אפשרית, אז לא הכול אבוד ויש תקווה. התחלתי לקרוא ספרות בנושא, נכנסתי לקהילת פורום באינטרנט, הצטרפתי לקבוצת תמיכה והתחלנו בטיפולים.

בסוף אתה תצא לעולם….

הטיפולים כללו הפריה חוץ גופית, מאחר ונראה כי התגלתה אצלי בעיה בחצוצרות. לאחר שנתיים של טיפולים, הפלה אחת, עליות והרבה ירידות, בדיקות וסקירות – זה קרה ! נכנסתי להריון והעובר שרד את התקופה הכי קריטית. זה היה קשה להאמין וכשראינו אותו בבדיקת אולטרסאונד – פרצנו בבכי: אני, בעלי ואפילו הרופא שטיפל בנו וליווה אותנו לאורך כל השנתיים –  הזיל דמעה…

אלו היו השנתיים הכי קשות שעברתי בחיי אך בסופם הגיע תגמול שאין לו תחליף – בננו הבכור – ליאור. כל הטיפולים, הריצות לבית חולים, הזריקות והעצב היו שווים את הרגע המדהים שבו ליאור נולד והביא אל ביתנו אור גדול והרבה תקווה. אז מי אמר שאלוהים לא עוטף אותנו ברחמים ?

הפוסט כי אפילו אם האל שומר …בחוץ זה לפעמים בוער הופיע לראשונה ב-עולם הרפואה.